המערכת
עניינו של פסק הדין דחיית ערעור על החלטת בית משפט לנוער שהורה על הוצאת שני קטינים מהוריהם והעברתם למרכז חירום למשך 60 יום.
נפסק, כי אין מנוס מהותרת החלטת בית משפט קמא על כנה. טובתם מחייבת את הוצאתם ממשמורת הוריהם, והשמתם במרכז חירום שבתאי לוי, וזאת ל-60 יום מהיום.
עם כל הרצון הטוב של המערערת ואהבתה לילדיה, נוכח היעדרותו של האב, מטעמים רפואיים לתקופה של מספר חודשים, אין האם יכולה ומסוגלת בכוחות עצמה ו/או בכוחות סיוע מהקהילה, סיוע אשר ניתן בהיקף נרחב, להבטיח את בריאותם הנפשית והפיזית של הקטינים.
אירוע דרמטי זה שבו האב נעדר מהבית מזה כחודשיים ויעדר עוד כחודשיים נוספים לכל הפחות, מחייב שינוי בדפוס הטיפול שהיה עד כה וזאת לטובתם של הקטינים.
נסיבות החיים משתנות ויש להתמודד עמן באופן פרטני, אד הוק, בצורה הטובה ביותר שניתן. ההחלטה המורה על השמת הקטינים במרכז חירום לתקופה זמנית של 60 יום, היא החלטה המבוססת ראשית וסוף דבר על עיקרון טובת הקטינים, שתיטיב עמם בתקופה זו בה אין בכוחה של האם לשמור על הקטינים, וכן תאפשר לאב להשתקם כראוי.
ההחלטה מושא הערעור אינה סוף פסוק, אלא אך ‘פסק זמן משמורתי’, לצורך שמירה על טובת הקטינים, ילדיהם היקרים, עד אשר ישוב האב לאיתנו, ויוכל לשוב לתפקידו כ’עמוד התווך’ של הבית והמשפחה.
