עורך דין פאר מימון

היום המרואיין שלנו הוא מימון פאר, אב לשלושה, תושב קריית ביאליק, עו”ד מוכר בקריות.

במה אתה עוסק?

אני עורך דין, בעל אחד המשרדים המובילים בתחום האזרחי בקריות, אשר נותן שירותים בתחומי מקרקעין, תמ”א 38, רשויות מקומיות, לשון הרע, דיני עבודה, נזיקין, משפחה ועוד.

איך הגעת למקצוע?

תמיד הייתי רודף צדק. עשיתי לא מעט תפקידים ניהוליים בכירים בתחום הציבורי והעסקי וכשחזרתי משליחות בחו”ל לפני יותר מעשר שנים החלטתי לשנות כיוון. הלכתי למקצוע שנותן לי כלים להגן על אוכלוסיות שזקוקות להגנה ולקבל עבורם צדק ככל שניתן.

בהשכלתי אני בעל שני תארים בתחום המשפטים (מאוניברסיטת בר אילן וממכללת נתניה) וגם שני תארים נוספים גם מאוניברסיטת חיפה במדעי המדינה.

התפקידים שמילאתי לאורך השנים בארץ ובחו”ל נתנו לי ארגז כלים מצויין להיכנס לתחום מהר ולהקים משרד מצליח. זה ניסיון ששווה זהב והוא בא לידי ביטוי בניהול תיקים משפטיים.

מה אתה אוהב במקצוע שלך?

אני אוהב בעיקר את היכולת להשתמש בכלים משפטיים שיש לי וההכרות עם החוק והפסיקה כדי להשיג צדק ללקוחות שלי. אני גם נוהג לקחת רק תיקים שאני מאמין בהם ומזדהה עם הלקוח ומצוקתו. זה אחד ממפתחות להצלחה בניהול תיק. לא פעם אני לוקח תיקים פרו בונו (בהתנדבות) בעיקר בתחום הנגישות לילדים בבתי ספר.

אתה מאוד מזוהה עם קריית ביאליק

אני חי את קריית ביאליק מאז שהתחלתי לסקר אותה, כעיתונאי, לפני 30 שנה. מיד התחברתי לעיר וקבעתי בה את ביתי. גידלתי את שלושת ילדי בקריית ביאליק ומעולם לא עזבתי אותה, למעט שנתיים שבהם שהיתי בארה”ב במסגרת שליחות ציונית מטעם הסוכנות היהודית, לקהילה היהודית בפיטסבורג, פנסילבניה.

כבר בשנות ה- 90 ראש העיר דני ז”ק הזמין אותי לעבוד איתו ומאז אני מעורב בעירייה. שימשתי כדובר העירייה ולאחר מכן כחבר מועצת עיר במשך 10 שנים. כשחזרתי מהשליחות בארה”ב הספקתי לעבוד מעט עם ראש עיריית מעלות ויו”ר המרכז לשלטון מקומי דאז, שלמה בוחבוט, שאחיו יעקב ז”ל הה חבר מאד קרוב שלי.

עוד קודם שימשתי כמנכ”ל החברה הכלכלית של הסטודנטים בטכניון, וניהלתי את הרשת הצפונית של מקומוני מעריב.

בתחום הציבורי כיהנתי כ- 10 שנים כחבר מועצת העיר קריית ביאליק, ובין השאר מילאתי תפקידים כמו יו”ר ועדת החינוך, יו”ר ועדת ביקורת, יו”ר הועדה לקידום מעמד הילד ויו”ר ועדת הבחירות הכללית בעיר.

ספר לנו על הפעילות החברתית שלך בקריית ביאליק

במסגרת הפעילות הציבורית שלי בעיר, נרתמתי למספר נושאים חשובים שאני מאמין שיש להם השפעה על העתיד של קריית ביאליק.

נתבקשתי ע”י התושבים להוביל את המאבק הציבורי כנגד שינוי האיזון הקיים בעיר, והקמת כולל ענק ל-400 אברכים שיגיעו מחוץ לעיר. למאבק הצטרפו אלפי תושבים, והדגשנו בו שהוא מתנהל על הכולל המתוכנן בהקף הבנייה שלו ובמיקום שלו. אני יודע שמנסים כל הזמן להדביק לנו האשמות מופרכות של שנאת דת. אלו שקרים של מי שלא יודעים להתמודד עם הטענות הענייניות שלנו. יש בקבוצה לא מעט דתיים שתומכים בעמדה שלנו, כי היא צודקת ונכונה ועלולה להביא לשינוי דרמטי בצביון העיר. תושבי קריית ביאליק הדתיים זכאים לשירותי דת הטובים ביותר בלי קשר לכולל המדובר.

אני גם מסייע לתושבים בקריית שמריהו, ברחובות המקיפים את פארק זבולון (דן, בניימין, זבולון, שמעון ונוספים) לגבש התנגדות לתכנית שהגישה העירייה והמשמעות שלו היא הרס פארק זבולון. העירייה מבקשת לגרוע 1.2 דונם מהפרק לטובת מבנה ציבורי בן 6 קומות. זה בהחלט יהפוך את האזור לפחות ירוק, עם מעט שטחים פתוחים ובעיקר ואסון תחבורתי לתושבי השכונה.

אני גם מוביל את המאבק לשימור חורשת האקליפטוסים שלאורך טיילת פרס, אותה חורשה שחברת החשמל מבקשת לכרות בה עשרות עצים. המאבק הוא גם על הטמנת קו המתח הגבוה שעובר מעל הטיילת ומסכן את בריאות התושבים. זה אולי פתרון יקר יותר אבל כשמדובר בבריאות התושבים הוא עדיף.

אני בהחלט עושה שימוש בכלים המשפטיים שיש בידי וכן במוניטין הטוב שיש לי בעיר כדי לסייע לציבור במאבקים צודקים. אני מאמין שאסור לוותר לגופים גדולים וכוחניים ומאמין שהרשויות חייבות ביותר שקיפות כלפי הציבור.

מה החזון שלך לקריית ביאליק?

אני מאמין שיש בקריית ביאליק קהילה נפלאה, שאת חלקה הגדול אני מכיר באופן אישי. לעיר יש פוטנציאל גדול שצריך לממש אותו. אני מאמין בחזון חדש לקריית ביאליק וזה משהו שצריך לבנות אותו ביחד עם התושבים ולהוביל למימושו.

יש מספר נושאים שאני סבור שיש לקדם אותם כבר. אני מאמין שצביון העיר צריך להישאר כפי שהוא, ולכן אני סבור שהקמת כולל ל- 400 אברכים עלול להביא לשינוי דרמטי באופייה של העיר. במקום לנקוט בפעולות שיביאו להתחרדות העיר, ולהפיכתה לחלשה יותר ומסוכסכת יותר, כפי שקרה בבית שמש, טבריה, צפת ורכסים, אני מאמין שצריך ליזום מהלכים שימשכו לעיר מוסדות אקדמיים וחברות עתירות טכנולוגיה. יש לנו אזור תעשייה שקפוא על שמריו כבר עשרות שנים והגיע הזמן ללמוד מערים כמו כרמיאל, מגדל העמק ויקנעם שהקימו אזורי היי טק מעולים. זה גם יאפשר לתושבים שלנו לעבוד ליד הבית ולא לנסוע בבוקר למרחקים, זה יאפשר לקיים אינטראקציה בין התעשייה, האקדמיה ומערכת החינוך ויקפיץ את רמת החינוך בעיר, וזה גם ימשוך לעיר אוכלוסייה חזקה של אקדמאים ומהנדסים.

בקריית ביאליק יש גם תהליך מתמשך של נגיסה בשצ”פים (שטחים ציבוריים פתוחים) לטובת חניונים. ניתן לראות את זה בגן גמלים ברחוב פלמ”ח, בגן סביון בסביניה, בפארק זבולון וגם בטיילת פרס שלאחרונה אושר מגרש חניה על שצ”פ. החזון שקריית ביאליק צריכה לשים לפניה זה עיר ירוקה יותר עם הפחתה מדורגת של מספר הרכבים שנעים על הכבישים ועידוד האוכלוסייה לעבור לאופניים. לזה צריך בניית תשתיות של שבילי אופניים בטוחים ומרכז עיר ירוק שמעודד הליכה ברגל ורכיבה על אופניים.

אני גם חושב שצריך למתן את הבנייה בעיר. בנייה של עשרה מגדלים בני 30 קומות ברחוב העצמאות יהיו אסון תחבורתי ולכן צריך להציע במקום בנייה מתונה יותר עם פתרונות תחבורה לאוכלוסייה החדשה והוותיקה.